גזר דין בתיק ת"פ 040111/04

בתאריך  27.3.04 הגיע הנאשם למכון ליווי בת"א, בו עבד כפקיד אלברט יונייב. למקום הגיע גם אחד בשם איגור, הנאשם שוחח עם יונייב  ולאחר מכן יצא עם איגור ושב למכון מאוחר יותר.

בין הנאשם ליונייב התפתח ויכוח שגלש לקטטה, כאשר יונייב והנאשם מכים זה את זה באגרופים, ואיגור הרחיק את הנאשם מיונייב.

הנאשם פנה כדי לשטוף את פניו בכיור, ולאחר מכן שלף סכין שהחזיק ברשותו, ודקר את יונייב בבית החזה. יצויין כי מדובר בדקירה שטחית שלא גרמה לנזק פנימי.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.

במהלך חודש מרץ 2004 נכנס הנאשם עם אדם נוסף לפאב בת"א, והזמין שתייה חריפה. המתלונן הוא הבעלים של הפאב והעיר לנאשם על כך שהוא נוגע בערימת פיצוחים שהיתה במקום, הנאשם זרק לעבר המתלונן  פיצוחים ופסולת. לאחר מכן, שפכו הנאשם והאדם שהיה עימו את הבירה שהיתה להם ואיימו על המתלונן, הנאשם נטל בקבוק בירה השליכו לעבר המתלונן והבקבוק פגע במדף בפאב וגרם לשבירתם של בקבוקים.

הנאשם אחז בידו שבר של בקבוק ואיים באמצעותו על המתלונן, וכאשר החל המתלונן לברוח, רדפו אחריו הנאשם וחברו, תוך שהם מאיימים עליו כי ירצחוהו.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון.

הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, במהלך חודש יוני 2004, כאשר על פי ההסדר יוגש תסקיר שרות מבחן, והתביעה תעתור להטלת עונש מאסר של 16 חודשים, כאשר הנאשם יוכל לטעון לעונש על פי תוצאות התסקיר.

העבירות בהן הורשע הנאשם מצביעות על אלימות מצידו למרות שבעברו אין הרשעות שעניינן אלימות, והיו מחייבות הטלת עונש מאסר ארוך וממושך.

העונש שהוצע ע"י התביעה אינו מופרז בחומרתו בהתייחס לנסיבות שני הארועים בהם הורשע הנאשם.

יחד עם זאת הסתבר שחל שינוי משמעותי בנסיבות הקשורות לנאשם.

יצויין כי הרשעותיו הקודמות מתייחסות לעבירות של הגרלות והימורים אסורים בלבד, ולמעשה עד לארועים האלימים נשוא כתב האישום, תפקד בצורה נאותה, שירת בצבא ונפצע ברגלו ונקבעו לו 6% נכות בגין כך, וכן עולה כי הוא עבד לשביעות רצון מעסיקו.

הארוע שיש לו משמעות בקשר לנאשם, מתייחס לתקופת מעצרו של הנאשם בגין תיק זה.

הנאשם היה במעצר תקופה של כ- 4 חודשים החל מ- 13.4.04 עד ששוחרר למעצר בית מוחלט ב- 9.8.04, ולאחר מכן התאפשר לו לצאת לעבודה ע"מ לפרנס את משפחתו.

בתקופת המעצר פגע הנאשם בעצמו וניסה לשים קץ לחייו, והסתבר שלקה במצב פסיכוטי דכאוני קשה, דבר שהביא לאשפוזו בכפייה.

בתקופה של חודש ימים במסגרת אשפוזו ירד 17 ק"ג ממשקלו, כל זאת כאמור תוך חודש, והובחן כסובל ממצב פסיכוטי, אינו מתמצא בזמן ובמקום, ורק בעקבות טיפול תרופתי נרגע מצבו, אולם הפסיכיאטרים שטיפלו בו סבורים שהוא עדיין נמצא במצב פסיכוטי פעיל, זקוק להמשך טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי, ואף שהוא כשיר לעמוד לדין ומסוגל לעקוב אחר הליכי המשפט, סבור הפסיכיאטר המטפל כי החזרתו למאסר עלולה לגרום להתקף פסיכוטי חוזר.

עד למעצרו לא התגלתה כל תופעה נפשית אצל הנאשם, והמצב הפסיכוטי נגרם תוך כדי המעצר. לעובדה זו יש משמעות רבה לענין קביעת העונש.

יודגש כי העבירות שעבר הנאשם הצביעו על אופי אלים שמצדיק הטלת מאסר וסביר להניח שלאור העדר הרשעות קודמות בתחום אלימות, לאור תפקודו התקין של הנאשם עד לעבירות שעבר כאשר שירת בצבא באופן תקין, שירות מלא, ולאחר מכן עבד ע"מ לאפשר לאימו לעבור קורס, לא היה נגזר עליו העונש המקסימלי שביקשה התביעה וסביר להניח שהעונש שהיה נגזר עליו היה לתקופה של 12 חודשים מתוך ה- 16 שהתביעה ביקשה.

בהנחה שהיה מתנהג כשורה בכלא והיה זוכה לניכוי שליש מעונשו, המשמעות שהנאשם היה נידון לעונש מאסר ממשי של 8 חודשים בניכוי 4 חודשי מעצרו, כך שהתוצאה הסופית היתה כי יש לאוסרו לתקופה נוספת של 4 חודשים.